הילדה הפנימית
hagit ozalbo • January 2, 2017
מפגש עם הילדה הפנימית – איך לרפא פצעים רגשיים מהעבר?
מפגש מרגש וסליחה מעומק הלב לילדה הקטנה הפנימית
התרגשות...
צביטה... כאב...
קצב פעימות הלב...
וצללית קטנה שהציצה מהמחשכים....
כל זה הספיק בכדי שהיא תרד למרתף תהומות ליבה.
אבל בדרך לתהומות, אני שם איתה, מלווה אותה.. וכמו אומרת אני כאן.. איתך.. איתי...
ויחד אנו עוצמות עיניים, מדליקות את פנסי הלב, ויורדות במדרגות אל המרתף החשוך.
לוקח כמה שניות להתמצא בחושך הזה... ולראות אל תוכו...עד שקול חפץ שנפל מקפיץ את הדממה.
צללית קטנה נעה לה שם בפינה ....
ושוב כאב וקצת מחנק, ופעימות הלב נשמעות עכשיו מהר ואולי יותר חזק
ילדה קטנה ושברירית, מכווצת בפינה, מחפשת .. מבולבלת.. חסרת אונים.
אני מכירה אותה...היא לוחשת.
זו אני...זו הילדה שהייתי... היא אומרת בלחש.
ובסתר יורדת לה דמעה חמה במורד הלחי.
היא עדיין כאן...בתוכי... ואני חשבתי שבגלל שאני כועסת עליה ולא מקבלת אותה, היא עזבה אותי...
היא כל כך זקוקה לי. אני רואה את זה ...
היא זקוקה לי
ואני עכשיו מבינה שגם אני זקוקה לה.
בתוכה נמצאים כל הסודות של השמחה של האהבה והשלווה שאני מחפשת כל חיי... בתוכה נמצא המפתח למהות חיי.
וזולגות הדמעות...
וכל דמעה שיורדת מנצנצת כמו אור, ומנקה את הפחם שעוטף לה את הלב.
כל דמעה שיורדת הופכת לקריסטל מנצנץ עד שהלב מתחיל לפעום פעימות של אהבה.
ובעדינות היא מתקרבת לעבר הילדה השברירית שמכווצת שם בפינה... מתקרבת אליה בצעדים אטיים ומתיישבת לידה.
הילדה מכסה את פניה בידיה, מתכווצת יותר, הופכת להיות כדור כהה בחשכה.
דמעות הקריסטל שמנצנצות אור ממשיכות לרדת.. דמעה ועוד דמעה ועוד דמעה
ויד גדולה מושטת בעדינות ומחזיקה את היד הקטנה... והקרה...
אור חלוש נדלק בקצות האצבעות ...אור שמתפשט לכל כף היד הקטנה ...וחום.
והלב תכף מתפוצץ מגעגוע ... שמחה... אהבה....
אני מצטערת שכעסתי עליך... ששכחתי אותך... היא אומרת בלחש לילדה.
תסלחי לי ילדתי הקטנה. סליחה.. סליחה... אני כל כך אוהבת אותך.
הילדה קמה מסתכלת בעיניים קטנות וכעוסות !!!!
ויוצאת החוצה דרך צוהר קטן.
והיא אחריה. רודפת אחריה... עד שלפתע, מוצאת את עצמה בגן...גן ירוק ופורח ובו המוני פרחים צבעוניים.
הייי... איפה היית כל כך הרבה זמן ? ? ? צועקת הילדה !!!
ואני כל כך הייתי זקוקה לחיבוק.
כל כך הייתי זקוקה לקבלה... לאהבה.
רציתי שתהיי כאן.. שנצחק... שנשתולל... שנדלג... שנקפוץ...וביחד נריח את כל הפרחים שבגן.
אני כאן. אני כאן.... חזרתי, אני כאן. אני כל כך מצטערת ...אבל עכשיו אני כאן.
אני כל כך אוהבת אותך ילדה קטנה שלי... אני זו את , ואת זו אני.
ובאותו הרגע, רצה לעברה הילדה הקטנה,
עטפה אותה בשתי ידיה הקטנות וחיבקה אותה חזק חזק חזק....
דמעות של שמחה זלגו לשתיהן על הלחיים
ניצוצות של קריסטל הדליקו אורות אהבה בשמיים
הורידו גשם בשלל צבעים על הגן... על הלב הכואב ... על הפצע בלב ...
וגן הנשמה הפך צבעוני יותר ... ולאט לאט החל ללבלב.
התרגשות...
צביטה... כאב...
קצב פעימות הלב...
וצללית קטנה שהציצה מהמחשכים....
כל זה הספיק בכדי שהיא תרד למרתף תהומות ליבה.
אבל בדרך לתהומות, אני שם איתה, מלווה אותה.. וכמו אומרת אני כאן.. איתך.. איתי...
ויחד אנו עוצמות עיניים, מדליקות את פנסי הלב, ויורדות במדרגות אל המרתף החשוך.
לוקח כמה שניות להתמצא בחושך הזה... ולראות אל תוכו...עד שקול חפץ שנפל מקפיץ את הדממה.
צללית קטנה נעה לה שם בפינה ....
ושוב כאב וקצת מחנק, ופעימות הלב נשמעות עכשיו מהר ואולי יותר חזק
ילדה קטנה ושברירית, מכווצת בפינה, מחפשת .. מבולבלת.. חסרת אונים.
אני מכירה אותה...היא לוחשת.
זו אני...זו הילדה שהייתי... היא אומרת בלחש.
ובסתר יורדת לה דמעה חמה במורד הלחי.
היא עדיין כאן...בתוכי... ואני חשבתי שבגלל שאני כועסת עליה ולא מקבלת אותה, היא עזבה אותי...
היא כל כך זקוקה לי. אני רואה את זה ...
היא זקוקה לי
ואני עכשיו מבינה שגם אני זקוקה לה.
בתוכה נמצאים כל הסודות של השמחה של האהבה והשלווה שאני מחפשת כל חיי... בתוכה נמצא המפתח למהות חיי.
וזולגות הדמעות...
וכל דמעה שיורדת מנצנצת כמו אור, ומנקה את הפחם שעוטף לה את הלב.
כל דמעה שיורדת הופכת לקריסטל מנצנץ עד שהלב מתחיל לפעום פעימות של אהבה.
ובעדינות היא מתקרבת לעבר הילדה השברירית שמכווצת שם בפינה... מתקרבת אליה בצעדים אטיים ומתיישבת לידה.
הילדה מכסה את פניה בידיה, מתכווצת יותר, הופכת להיות כדור כהה בחשכה.
דמעות הקריסטל שמנצנצות אור ממשיכות לרדת.. דמעה ועוד דמעה ועוד דמעה
ויד גדולה מושטת בעדינות ומחזיקה את היד הקטנה... והקרה...
אור חלוש נדלק בקצות האצבעות ...אור שמתפשט לכל כף היד הקטנה ...וחום.
והלב תכף מתפוצץ מגעגוע ... שמחה... אהבה....
אני מצטערת שכעסתי עליך... ששכחתי אותך... היא אומרת בלחש לילדה.
תסלחי לי ילדתי הקטנה. סליחה.. סליחה... אני כל כך אוהבת אותך.
הילדה קמה מסתכלת בעיניים קטנות וכעוסות !!!!
ויוצאת החוצה דרך צוהר קטן.
והיא אחריה. רודפת אחריה... עד שלפתע, מוצאת את עצמה בגן...גן ירוק ופורח ובו המוני פרחים צבעוניים.
הייי... איפה היית כל כך הרבה זמן ? ? ? צועקת הילדה !!!
ואני כל כך הייתי זקוקה לחיבוק.
כל כך הייתי זקוקה לקבלה... לאהבה.
רציתי שתהיי כאן.. שנצחק... שנשתולל... שנדלג... שנקפוץ...וביחד נריח את כל הפרחים שבגן.
אני כאן. אני כאן.... חזרתי, אני כאן. אני כל כך מצטערת ...אבל עכשיו אני כאן.
אני כל כך אוהבת אותך ילדה קטנה שלי... אני זו את , ואת זו אני.
ובאותו הרגע, רצה לעברה הילדה הקטנה,
עטפה אותה בשתי ידיה הקטנות וחיבקה אותה חזק חזק חזק....
דמעות של שמחה זלגו לשתיהן על הלחיים
ניצוצות של קריסטל הדליקו אורות אהבה בשמיים
הורידו גשם בשלל צבעים על הגן... על הלב הכואב ... על הפצע בלב ...
וגן הנשמה הפך צבעוני יותר ... ולאט לאט החל ללבלב.
רוצה לעבור תהליך אישי של חיבור פנימי והתפתחות רגשית?
אני משלבת NLP, כתיבה, צילום וקלפים טיפוליים בתהליכי עומק יצירתיים לנשים.
קלפים השלכתיים מתוך "אשה אש והאור שמשתקף": הפעלה ליצירת תודעה ומציאות חדשה
פתיחת שערים בחיים: איזה מפתח יעזור לך ליצור שינוי ? ועוד על קלפים טיפוליים להתפתחות אישית
לחישות מכושפות – ספר השראה להתפתחות אישית, העצמה נשית ויצירת תודעה חדשה
מתי אנחנו זקוקים ליסוד העץ בחיים שלנו.. ולמה?
קלפים טיפוליים והשלכתיים – איך הם יוצרים שינוי, מחברים לרגש ומקדמים התפתחות אישית?
כתיבה אינטואיטיבית ככלי לשינוי תודעה
קלפים טיפוליים לנשים – מי האישה שמשתקפת אלייך דרך המראה?
